יום השואה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם. יום זה מציינים מדי שנה בשנה בכ"ז בניסן או בסמוך לתאריך זה. הכנסת עיגנה יום זה בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט–1959.

בתחילה היתה כוונה לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום פרוץ המרד בגטו ורשה, אולם תאריך פרוץ המרד הוא 19 באפריל 1943 – י"ד בניסן תש"ג, ערב חג הפסח, מועד שאיננו מתאים ליום זיכרון לאומי. לכן באפריל 1951 החליטה הכנסת לקבוע את יום כ"ז בניסן – שישה ימים לאחר תום חג הפסח – כ"יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות". יום זה חל בימי ספירת העומר, שהם ימי אבל לעם ישראל, ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. סמיכותו ליום הזיכרון וליום העצמאות מבטאת באופן סמלי את המעבר ההיסטורי של העם היהודי משואה לתקומה.

ראשיתו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשקיעת החמה, וסיומו בצאת הכוכבים למחרת. ביום זה נערכים טקסים ועצרות זיכרון, מורידים את דגל המדינה לחצי התורן וערוצי הטלוויזיה והרדיו עוסקים בשואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, בנספים, במעשי גבורתם ובמורשתם.

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בשעה 20:00 בעצרת ממלכתית ב"רחבת גטו ורשה" ב"יד ושם" בירושלים. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה וראש הממשלה, ומשתתפים בה גם ניצולי השואה ובני משפחותיהם. את הנאומים בעצרת נושאים נשיא המדינה, ראש הממשלה ואישי ציבור אחרים. נאמרים בה תפילת "יזכור" מיוחדת ליום זה, תפילת "אל מלא רחמים" ופרקי תהילים, ומושמעים בה קטעי קריאה ושירה. נציגים – ניצולי השואה ובני הדור השני והשלישי לניצולים – מדליקים שש משואות לזכר ששת מיליוני הנספים.

למחרת בשעה 10:00 נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומייה של שתי דקות, ואחריה נערכים טקסי זיכרון נוספים – ליד אנדרטאות לזכר הנספים, באתרי זיכרון, במוסדות חינוך, במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל. לאחר הצפירה נערך ב"יד ושם" טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, ולאחר מכן נערך במשכן הכנסת הטקס "לכל איש יש שם". טקסים דומים נערכים ב"אוהל יזכור" ב"יד ושם" וברחבי המדינה. בצהרי היום נערכת עצרת הזיכרון המרכזית ב"אוהל יזכור" ב"יד ושם".

את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נועלות עצרת תנועות הנוער, שנערכת באנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד-מרדכי, ועצרת זיכרון בקיבוץ לוחמי-הגטאות. טקסים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.

משנת 1988 מתקיים מדי שנה בשנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה "מצעד החיים" ממחנה ההשמדה אושוויץ למחנה בירקנאו שבפולין. המצעד נוסד ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם הירשזון, ומטרתו להנחיל לדור הצעיר את זכר השואה וקורבנותיה. השם "מצעד החיים" יוצר הנגדה בין אירוע זה ובין "צעדות המוות" – הולכתם של אסירים יהודים למרחקים גדולים תחת שמירה כבדה ובתנאים לא אנושיים במהלך מלחמת העולם השנייה – שבמהלכן נרצחו רבים מהאסירים על-ידי שומריהם הנאצים או מתו בשל התנאים הקשים. ב"מצעד החיים" משתתפים אזרחים רבים ואלפי תלמידי תיכון מישראל, חניכי תנועות הנוער, נציגי צה"ל ויהודים ושאינם יהודים מרחבי העולם. בסיומו מתקיים טקס זיכרון.