שבועות
מקור השם חג השבועות
חג שבועות חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא
כ"ג, 16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.
קדושת חג השבועות - חג השבועות הוא חג דתי
חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .
שלושת הרגלים מבטאים שלושה קשרים:
1. הקשר בין עם ישראל לאלוהיו , חג מתן תורה "וזכרת כי עבד היית במצרים, ושמרת ועשית את החוקים האלה".
2. הקשר בין האדם לאדמה:
בפסח , ראשית קציר, " והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות , ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה , " וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים".
סוכות , אסיף הפרות, " וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".
3. הקשר בין העם לבית המקדש
בימים בהם בית המקדש היה קיים, שלוש פעמים/רגלים היו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחה לה' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלוהיך והשתחווית לפני ה' אלוהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך אתה הלוי והגר אשר בקרבך".
שמחה ופנימיות
אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש היה נוהג לברך לפני חג השבועות – "שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". "שמחה" – משום ששמירת התורה קשורה לפעמים בניסיונות, והשמחה מעניקה כוח להתגבר על הקשיים. "פנימיות" – יש לקיים את התורה לא רק במחשבה, דיבור ומעשה, אלא "בפנימיות", בעצם הנפש.
(לקוטי שיחות)